הו אלוהים! כמה שהייתי זקוקה לזה. לגרביים הרטובות, לקור המפלח, לקצה האף הקפוא. לגג הדולף ולאף הדולף אף הוא.
אני כותבת בעיצומה של סערה שתביא אותנו, אני מקווה, לכמויות הגשם הממוצעות ביחס לעונה.
למי ששהה על הירח עד עכשיו אציין שמאז אוקטובר לא ירד פה גשם ובאוקטובר לא נהניתי ממנו כמו שאני נהנית עכשיו. מי יכול ליהנות מהגשם כמו שצריך כשיש עדיין ענבים בחוץ? כל העניין בגשם זה כשהוא יורד בעיתו, לא? אבל עכשיו זה משהו אחר, עכשיו ההנאה היא שלמה. עכשיו אפשר להתבונן שעות, ואני לא סתם אומרת שעות, בגשם היורד ולדמיין שאנחנו באקלים קר. לדמיין שאפשר לגדל פה ענבים...
לדמיין שהחלק הזה של העולם הוא בסה"כ נורמאלי. עם חורף, עם עננים, עם ערדליים! מקום שבו צריך מדי פעם להפעיל חימום או לפחות להפסיק לרגע את הקירור.
איזה אנרגיה נכנסת בי עם מזג האוויר הזה! איזה אקשן!
יש לנו 3 תחנות מטאורולוגיות בשלושה כרמים: אלקוש, מירון ומשגב עם. באתר
הזה ניתן להתעדכן מדי כמה שעות לגבי כמות המשקעים שירדו וגם לגבי הטמפרטורות, רוחות וכל השאר. אם יש ביניכם שוחרי מזג אויר אמיתיים, אני בטוחה שתדעו להעריך את זה.
חורף קר!