בט"ו באב הזה, חוללתי בכרמים. לא בבגדים לבנים ולא כדי למצוא חתן אלא כדי לחגוג את סוף עונת הנטיעות. לא השאלתי בגדים אבל השאלתי זהות של פועלת והלכתי לנטוע. לכלכתי את הידיים והמשכתי הלאה. הפועלות האמיתיות לא ממש היו בנות ישראל, כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם...
סיימנו אתמול לנטוע שתי חלקות מתוקות ומוצלחות וחכמות באזור מושב דלתון. כמו תמיד, המנצח על העניינים היה נחום ואני באתי לעשות רושם.
בעיקר נטענו קברנה סוביניון כי אחרי כל כך הרבה זנים חדשים שנטענו בזמן האחרון התחשק לי לחזור קצת לשורשים,
ומה הם השורשים של יקב דלתון אם לא קברנה סוביניון--מרום גליל--800 מ'--אדמת בזלת?
זה כזה כיף לנטוע! כבר כתבתי על זה לא מעט ובכל זאת. בכל כרם חדש שאנחנו נוטעים אנחנו בטוחים שהפעם נעשה ה-כ-ל נכון. העניין הוא שהעולם מסודר ככה שכל הזמן לומדים עוד ועוד וכנראה שהכרם המושלם יהיה האחרון שניטע. אני מקווה שזה לא היה זה...
הוספתי כמה תמונות של ידיים מלוכלכות ופועלות חרוצות.
תהנו!
.JPG)
כשהוא מחייך גם אני מחייכת
ועכשיו ניתן לו קצת מים שידע שהוא בידיים טובות.
ידיים טובות