יינות כשרים.
השאלה הראשונה עליה אנחנו צריכים לענות היא האם היינות שלנו מיוצרים בדרך אחרת מאשר אצל עמיתנו בעלי היקבים הלא כשרים?
התשובה היא בהחלט לא. המרכיב הבסיסי שלנו, ענבים הינו זהה בכל העולם.
הפעולות הבסיסיות בכל היקבים הן זהות למעשה: צריך לבצור את הענבים , למעוך אותם, להתסיס אותם, לסנן ולאטום בבקבוקים.
עבור יינות כשרים משתמשים במוצרים כשרים לביצוע תהליכים אלו כאשר יקבים שאינם כשרים- לא בהכרח...
יין עשוי ממיץ ענבים אשר הוספו אליו שמרים ונתנו לו זמן ותנאים לבצע תסיסה.
אם לא יהיה טיפול נוסף בתוצר גולמי זה על ידי היינן המייצר - התוצאה תהיה יין עכור שידחה במהירות על ידי הצרכן הממוצע.
ישנם מספר כלים על מנת להתמודד עם בעיה זו כמו השימוש בסינון, או השימוש בעוד מספר גורמים מעדנים.
גורמים מעדנים הם מרכיבים שמשמשים על מנת לעזור לשיפור הצלילות של היין וגם כדי להסיר מרירות גלויה. החומרים הנפוצים המשמשים בתהליך זה כוללים מרכיבים הדומים לחימר הנקראים בנטוניט, פולימר שנקרא PVPP וחלבונים של ביצים (המשמשים לרוב ביינות אדומים). ייננים מסוימים עשויים להשתמש במרכיבים כגון דבק דגים (isinglass), קזאין או ג'לטין (המופקים מחלב או חיות).
שני המרכיבים האחרונים מסכנים מאוד את כשרות היין.
בדלתון משתמשים רק במוצרים הנמצאים תחת פיקוח כשרותי אדוק. וודאי שלא נעשה שימוש במוצרי חלב. (דרך אגב, יינות כשרים לא בהכרח מתאימים לצמחונים או טבעונים.)
דבר נוסף חשוב- הפקת היין הכשר חייבת להיעשות בצורה הנכונה הלכתית (בהתאם לחוק היהודי) זהו נושא מורכב יותר עבור יינות המופקים בישראל משום שקיימים חוקים רבים הנוגעים לאחזקת הכרמים כגול עורלה, שנת שמיטה ונתינת תרומות ומעשרות, אשר הם תנאים החייבים להתקיים ע"פ ההלכה.
לדוגמא , כרם השייך ליהודי בארץ ישראל לא יוכל לבצר בשלוש השנים הראשונות של קיומו (עורלה) והפרי יוכל להתחיל להיאסף רק מהשנה הרביעית ואילך.
ולבסוף וכנראה הנושא המורכב ביותר: ישנו חשש שהיין המיועד לטקסים היהודיים ישמש לטקסים של גויים קודם שהגיע ליהודים. לשם כך, הרבנים מצווים שרק יהודים שומרי מסורת יכולים להיות מעורבים בתהליך הפקת היין הכשר, ועל ידי זה להבטיח את שלמותו הדתית של היין לשימוש בטקסים היהודיים.
כדי לוודא עוד יותר שלמות דתית זו, יינות רבים עוברים תהליך בישול שבו היין מפוסטר בטמפרטורה של בסביבות ה-90 מעלות צלזיוס. יחד עם זאת זה לא מה שהופך אותו לכשר. כלומר יין שאינו כשר לא יהפוך לכשר בעזרת פסטור. בנוסף, רבנים פוסלים כשרות של יין שהיה בשימוש גוי (נפתח ע"י גוי).
אני אתייחס לשאלה האם יש הבדל באיכות בין יין מבושל לשאינו מבושל – בכתבה אחרת.
למען הסדר הטוב, הרבנים המפקחים על יינות דלתון הם הרב אלמישאלי ממירום הגליל (הרב המקומי שלנו) , הרב מחפוד מבד"ץ יורה דעה (מבני ברק, והיה איתנו מאז הקמת היקב), איחוד הקהילות האורתודוקסיות (OU) שלקחנו אותם משום שבאותו זמן איש בארה"ב לא ידע מי הוא הרב מחפוד, היום הם יודעים, ולבסוף – הרב מרדכי אונגר , הוא רב נחמד מאוד מניו יורק שמביא לנו אמינות נוספת בקרב הקהילות האולטרה-אורתודוקסיות, נתח שוק בו הסמכות המפקחת על היין חשובה יותר מאשר מתכולת הבקבוק.