עכשיו שאנחנו כבר מכירים מספיק אני מרשה לעצמי לכתוב על דברים שאני לא אוהבת בתעשיית היין. האמת היא שלקח לי המון המון זמן לקבץ 3 דברים כאלה כי בסה"כ ניסיתי להימנע מקיטורים סתמיים. הרי ברור שצריך לראות את התמונה הגדולה ולכל מטבע יש שני צדדים וגם שאי אפשר לאחוז במקל ולהשאיר אותו שלם. לכן רוב הדברים התגמדו כשבאתי להעלות אותם על הכתב. אבל בכל זאת: שלושה דברים שאני לא אוהבת.
פקק דולף - שם היצרן נמחק כדי לא להלבינו ברבים
- פקקי שעם!!! אלכס כתב פוסט נרחב ומנומק בכל נושא הפקקים. שווה הצצה. בכל פעם שנכנס יין לבקבוק ומעליו פקק יש לי עוד סיבה לדאוג. מה גם שעדיין לא פגשתי יצרן פקקים אחד שלוקח אחריות על המוצרים הפגומים שלו. בגלל שהתפקוד של הפקק תלוי בהרבה גורמים כמו: צורת הבקבוק, התפעול והתחזוקה של מכונת המילוי, אופן האחסון של הבקבוק אחרי המילוי, אחסון הפקק לפני השימוש ועוד ועוד.., קל מאוד פשוט להפיל את התיק על אחד הגורמים האלה, או אפילו קל יותר לגלגל עיניים בהשתוממות: "אני לא יודע, זאת פעם ראשונה שזה קורה...." מעצבן לאללה. גם עלות הפקק לא מבטיחה את התפקוד שלו. ברוב המקרים המחיר משפיע על הצורה החיצונית של הפקק ותו לא. ובכלל, זה קצת כמו תאונות דרכים: אתם מכירים את הסטטיסטיקות, משתדלים להיזהר אבל גם אם תעשו הכל נכון זה עדיין לא אומר שתגיעו הביתה בשלום. ואם זה לא מעצבן אז מה כן?!
-
"מה חדש?" בתעשיית היין, אולי יותר מכל תעשייה אחרת (למעט תעשיית החומץ הבלזמי, אולי?...), מהרגע שנדלקתי על איזה רעיון ועד לרגע שהוא יגיע לחנות היין הקרובה לביתכם יעברו שנים. אם זה זן חדש למשל: תהיה הכשרת השטח, בדיקות קרקע, נטיעות, 3 שנים עורלה, בציר, הפקת לקחים, עונה נוספת, בציר, הפקת לקחים, עונה שלישית, הפקת לקחים וטפיחה על השכם, שנה בחביות, כמה חודשים בבקבוק והופ! עברו שבע שנים. אתם עוד פה?! רגע! חכו!! אבל אמרתם שברברה זה הדבר הבא... אני אגיד יותר מזה: מה שיפה בעיניי הוא שאין חדש! ישנה המחזוריות המנחמת של עונות השנה וההפתעה הכרוכה כל שנה בהכרה ששנה כזאת עוד לא הייתה לנו.
-
טעימות עוורות. בעיניי טעימה עיוורת זה כמו ללכת לרופא. עושים את זה כשאין ברירה ורק כדי לפתור עניין מסוים. זאת בשום אופן לא דרך להכיר אנשים או לקבל מגע אנושי חם. בטעימה עיוורת בעצם מסתכלים רק על התוצר הסופי במנותק לגמרי מהתהליך. יהיו שיגידו שהשורה התחתונה היא החשובה. לדעתי השורה התחתונה חשובה אבל היא לא חזות הכל. מעניין אותי לדעת מי ייצר את היין, איך ולמה. אני מודעת לכך שזה ישפיע על דעתי וככה אני רוצה שיהיה. קוראים לזה מעורבות. אם מסתכלים רק על "מבחן התוצאה" הרי שברודווי בוגי ווגי הוא רק ריבוע. אבל אנחנו כבר גדולים מספיק לדעת שזה לא ככה...
וזה הכל. חוץ מזה אני מאוד מאוד אוהבת את הכל ואת כולם.