מילת המפתח היא אחידות. יש לזכור שבסופו של דבר נבצרים הענבים, נכנסים למיכל התסיסה ובסוף התהליך נוצר יין שהוא ממוצע של סך הענבים המרכיבים אותו. כאשר מדובר באחוז סוכר (בריקס), הממוצע הוא דבר פשוט ומדיד, אך מה כאשר מדובר בטעמים? לשם הדגמה בואו נביט לרגע על הטעמים המאפיינים את ענבי קברנה סוביניון עם התקדמות ההבשלה:

עשבוני > פלפל ירוק > עלים שבורים > מנטה > פירות שחורים > ריבה > צימוקים

האם הממוצע בין עשבוני וריבה הוא מנטה? כמובן שבטעמים אין ממוצע. באותו יין יהיו לנו גם טעמים "ירוקים" וגם טעמים בשלים, אולי בשלים מדי... ולכן שם המשחק הוא אחידות. ברגע שנגיע לאחידות הבשלה טובה יותר בין הגרגרים, בין האשכולות ובין הגפנים, נוכל לבחור את מועד הבציר בדיוק רב יותר.

(חוסר אחידות בתוך האשכול)

בזמן הבציר נבצרת כל חלקה במועד המתאים לה. מכל חלקה מיוצר יין בנפרד ולאחר מכן מעורבבים היינות ליצירת ה"בלנדים", שהם בעצם המוצר הסופי הנמצא על המדף. הבלנד יכול להכיל יינות שונים מאותו זן, או יינות מזנים שונים.

עכשיו השאלה היא: "מהי חלקה?". האם חלקה שהוגדרה בזמן הנטיעה כיחידה אחת, היא אכן יחידה הומוגנית? לדוגמא: נטענו חלקה של 100 דונם במירון. הגובה מעל פני הים נע בין 720 ל- 690 מ'. בחלק מן האדמה אחוז גיר פעיל גבוה מאוד, ובחלק, נמוך. חלק מן הגפנים נטועות על משטח אבן וחלקן, על אדמה עמוקה, וכן הלאה. המסר כבר ברור. באותה חלקה ישנו מגוון גדול מאוד של תנאים שלהם נחשפת כל גפן ולכן במקרים רבים ההגדרה המסורתית של חלקה היא שרירותית.

לכן על מנת להגיע לאחידות טובה יותר השלב הראשון הוא לזהות את יחידות השטח בחלקה שהנן הומוגניות. לשם כך יש מספר שיטות ומספר מדדים ולכך מכוונים במושג חקלאות מדייקת.

מעט רקע לגבי חקלאות מדייקת:

בחקלאות מדייקת ישנם 4 שלבים וכמו שרואים בתרשים, זהו מעגל המתחיל ונגמר בכל שלב:

(www.agam-ag.com)

איסוף מידע: ניתן לבדוק מספר מדדים לגבי כל חלקה. חלק מהמדדים הם מאפייני קרקע, כמו למשל מוליכות חשמלית אשר מבטאה את עומק הקרקע או רטיבות הקרקע וחלק מהמדדים הם מדדים של הכרם כמו עוצמת צימוח. ברוב המקרים השונות בין אזורים בחלקה נובעת משונות במבנה הקרקע או מתנאים טופוגרפים.

מיפוי: יצירת מפה של אותה חלקה על פי הפרמטר הנבדק.

ניתוח: לאחר שקיבלנו מפה של חלקה מסוימת עלינו להחליט מה לעשות עם הנתונים. להבין מנין נובע השוני והאם יש לנו אפשרות לפעול על פי המפה.

יישום: ההחלטה שהתקבלה בניתוח.

דוגמא לשימוש בחקלאות מדייקת בכרם זינפנדל בספסופה:

איסוף מידע ומיפוי: בכרם נבדקו שני פרמטרים: מוליכות חשמלית המעידה על עומק הקרקע ועוצמת צימוח של הגפנים.

(מיפוי המוליכות החשמלית של הקרקע)

(מיפוי עצמת הצימוח)

לאחר מכן התבצע שלב הניתוח. בו הוחלט לחלק את השטח ל-3 תת חלקות, "אזורי ניהול", הומוגניות ולבצור אותן בנפרד. בכך שיפרנו את האחידות בכל חלקה.

יישום: החלקות נבצרו בנפרד בבציר 2007 ויוצר מכל אחת מהן יין נפרד. לאחר מכן עורבבו שניים מהיינות ליצירת "זינפנדל דלתון 2007".

בסופו של דבר מדובר בתוספת מידע והיכרות עם הכרם. ככל שהידע רחב יותר ניתן לבצע בחירה מושכלת יותר.