שאלתי את אלכס האם זה עדיין מרגש והוא ענה שכן אבל באופן שונה מאשר בשנים הראשונות.

מה שמשאיר אותנו על הבהונות במקצוע הזה זה שכל שנה היא משהו אחר. לפני כמה שבועות עשיתי לעצמי מעין ספירת "מה נשתנה" לגבי כל בציר וזה מה שקיבלתי:

שנה אחת הבציר מקדים בשלושה שבועות וכמעט תופס אותנו לא מוכנים (2008) וגם הייתה שנת שמיטה וזה בכלל סיפור לפוסט שלם. שנה אחרת בוצרים כמעט 50% מהפרי בשבוע אחד (2007) וזה שבוע שלא נשכח כנראה אף פעם. שנה אחת יש מלחמה ואנחנו עובדים בלילה כי בלילה אין קטיושות. שנה אחת קיבלנו במתנה מהבעלים מנכ"ל חדש (2005), שנה אחת הייתי בהריון בבציר (2004) אני לא בטוחה מה היה שם רק שהייתי עייפה עד מוות, ושנה אחת הייתה הראשונה (2003) ופעם ראשונה יש רק אחת...

והשנה, 2009, מה השתנה? אז ככה:

נתחיל עם הכי חשוב: השקה מרגשת!! ליגת השש בש של יקב דלתון לבציר 2009. בניגוד למה שאולי חשבתם יש בבציר המון שעות מתות. שעות של המתנה לקבלת הענבים, לסיום הסחיטה ועוד... אז השנה התחלנו מה שאני מקווה שיהפוך למסורת ארוכת שנים. צפו לעדכונים.

כרם חדש בתל פארס שנכנס השנה לניבה. כרם יפה ומתוקתק, תודות לגיל, ויש בו שיראז ומורבדר. זאת תהיה הפעם הראשונה שאנחנו בוצרים מורבדר ואני לא ממש יודעת למה לצפות...

חביות גדולות של 500 ליטר ובהן תוסס ברגעים אלה (אני מקווה...) מיץ של סוביניון בלאן בתסיסה ספונטנית.

וגם הלוואי הלוואי הלוואי שנעבור השנה את ה-900 טון. זה יעשה את בעל הבית שלנו מאושר וכמו שאומרים: כשבעל הבית מאושר, המנכ"ל מאושר, כשהמנכ"ל מאושר הייננית מאושרת וכשהייננית מאושרת כ-ו-ל-ם מאושרים...

וכשהייננית עצבנית כולם תופסים מחסה...

אז שיהיה לנו בציר מוצלח.

 (כרם תל פארס בצעירותו)