בציר ראשון אחרי 3 שנות המתנה, לא יאומן כמה מהר עוברות 3 שנים. או במילים אחרות: נגמרו התירוצים, זה הזמן לספק את הסחורה.

מבחינתי לנטוע כרם חדש זו עבודה שיש בה קודם כל אופטימיות, אחר כך גם מעט נאיביות ובסוף כמה שיקולים עניניים.

אופטימיות: בגלל התקווה שנהיה פה בשביל לבצור את הכרם ובגלל האמונה שנצליח למכור את היין.

נאיביות: כל כרם חדש נראה כהבטחה לשלמות. אנחנו בטוחים שננצל את הניסיון והכישורים שלנו ושל כל מי שעובד איתנו כדי לעשות את זה פעם אחת ולתמיד כמו שצריך. כמובן שבפועל תמיד מגלים עוד משהו קטן שלא ידענו או פרט אחד שלא חשבנו עליו. בקיצור: שום דבר לא מושלם. למה לא סיפרו לי?!

שיקולים עניניים: צרכי היקב, בחירת הזנים, בחירת האיזור והחלטות לגבי גודל החלקה, אופי הנטיעה וכולי. כולם נובעים משיקולים של מה היקב צריך עם ניסיון לצפות פני העתיד ולנחש מה יהיה הדבר הבא.

היום בצרנו לראשונה את הכרם בתל פארס אשר במרכז-מזרח הגולן נטענו שם ב- 2006 (שאותו בצרנו היום) וב- 2007. סה"כ כ- 220 דונם של שיראז, מורבדר ומרלו. זה הזמן לספר קצת על האזור: עזבו אתכם מפרטים יבשים כמו כמות משקעים (באמת פרט יבש...), טמפרטורה ממוצעת וימי מעלה. בואו נדבר על הדברים החשובים באמת:

• קודם כל כרם בתל פארס הוא סמל סטטוס. כמו כרטיס למתחם ה- VIP. נכנסת לשם ואתה אומר: "בוא'נה, איפה הייתי עד היום?! כולם כבר פה!..." ובאמת כולם שם, או לפחות כל היקבים הגדולים. הנטיעה בתל פארס לפני 3 שנים מסמלת בעיניי נקודת מפנה בהתנהלות של יקב דלתון מול הכרמים שלו. עלינו לליגה של הגדולים. אני חייבת לתת קרדיט למשה על כך שהתניע את התהליך של נטיעת כרמים חדשים, באזורי איכות והכי חשוב עם כורמים מקצועיים.
• דבר נוסף שמאוד מאוד חשוב לדעת לגבי תל פארס – אין שם קליטה! על פניו עובדה טריויאלית אבל בעצם זה עולם ומלואו. מה שבעצם זה אומר שיש שם את האפשרות לא להיות זמין!! להיבצר, פשוט לטוס מתחת לרדאר. זה פנטסטי. אני יודעת שאפשר לכבות את הטלפון מדיי פעם, אבל מי באמת עושה את זה? חוץ מאבא שלי אני לא מכירה אף אחד. באמצע הבציר להיבצר זמנית כמו להכניס את הראש למים בבריכה. שקט!! אתה מוציא את הראש ומבין, אפשר להסתדר בלעדיי – נפלא.
• והדבר האחרון הוא התחושה, ה- "feel " שיש שם. יש כרמים כאלה שיש שם פשוט תחושה טובה. אתה פשוט יודע, לאו דווקא בגלל פרטים אובייקטיבים שיהיו שם ענבים טובים. שיהיה בסדר. אני מתרכזת ממש ומנסה להרגיש את הגפנים, מה עובר עליהן מה הן מרגישות. כמובן שברוב המקרים מה שאני מרגישה זה שחם לי ואני כבר רוצה לחזור לאוטו, לפעמים יש הארות..

די לברבורים הנה כמה תמונות:

 (הנה הכרם כשעוד היה קטן, נכון חמוד?)

 (הבצרת בפעולה)

 (ומיד אחרי)