יין כשר – במה מדובר?

"אז רגע זה יין כשר או לא כשר?" חוקי הכשרות בכל הנוגע ליין כל כך מוקפדים, נוקשים ומורכבים עד שהם מותירים צרכנים רבים מבולבלים ונבוכים.

בגבו של כל בקבוק יין דלתון, בתחתית התווית ישנם מספר מדליונים. מדליונים אלו הן חותמות הכשרות השונות של הרבנים ורשויות הרבנות המשגיחים ומפקחים על כשרות היינות שלנו.
בדלתון, יש לנו יותר סוגי כשרות ממה שאתם יכולים לדמיין אבל דבר אחד משותף לכולם והוא ההסכמה על כך שהכשרות שלנו היא מלאה והיינות שלנו גם כשרים לפסח.

האם יש הבדל בין תהליך ייצור יין כשר ליין לא כשר?

השאלה הראשונה עליה יש לענות היא האם היינות שלנו מיוצרים אחרת מהמקבילים הלא כשרים שלנו? התשובה לכך היא בהחלט לא.
המרכיבים הבסיסיים שלנו, ענבים, זהה בכל העולם. שיטות העבודה הבסיסיות של יקבים בייצור יין כשר ויין לא כשר, זהות.
הענבים נבצרים, נכתשים, מותססים, מיושנים, מסוננים ומבוקבקים. יינות כשרים מיוצרים בעזרת מוצרים כשרים בעוד שיינות לא כשרים לאו דווקא.

יין מיוצר ממיץ ענבים אליו הוסיפו שמרים והניחו לו לתסוס. תהליך זה מייצר יין מעונן אשר ידחה על ידי הצרכן הממוצע אם לא ימשיכו לטפל בו.
לכל יינן יש מספר כלים להתמודדות עם זה כולל השימוש בסינון והוספת חומרים נוספים.

שימוש במוצרים כשרים

חומרי זיקוק הם תרכובות המשמשות לשיפור בהירותו של היין וגם להסרת מרירות. ייננים עשויים לעשות שימוש בתרכובות שונות לייצור יין.
חומרים שכיחים לשימוש הם בנטוניט, פולימר PVPP וחלבונים (לרוב עבור יינות אדומים), ייננים אחרים יעשו שימוש בקזאין או ג'לטין.
דלתון עושה שימוש אך ורק במוצרים כשרים הנמצאים תחת פיקוח קפדני.
אגב, יינות כשרים אינם מתאימים לצמחונים או טבעוניים בהכרח.

יין כשר בהתאם לחוקי היהדות

ייצור של יין כשר חייב להתבצע נכון הלכתית (בהתאם לחוקי היהדות):

חלק זה יותר קשור ליינות מישראל היות ויש חוקים רבים לשמירה על כרמים שיש לכבד ולקיים, כגון אורלה, שנת שמיטה ומתן מעשר.
לדוגמא, אסור לקצור כרם השייך ליהודי מישראל במרוצת שלוש שנות הראשונות לקיומו, את הפירות ניתן לקצור החל מהשנה הרביעית.

לבסוף וסביר להניח שהנושא הכי מורכב הוא החשש; קיים חשש גדול כי יין המיועד לקידוש בטקסים יהודיים, ישמש גם בטקסים שאינם יהודים.
לשם כך, הרבנים מציינים כי רק יהודים שומרי מצוות, יהיו מעורבים בייצור יין כשר וכך יהיה אפשרי להבטיח את שלמותו הדתית של היין לשימוש בטקס יהודי.

עבור הבטחה נוספת של שלמותו הדתית של יין כשר, יינות כשרים רבים עוברים תהליך בישול בו היינות מחוממים לחום של כ- 90 מעלות צלזיוס או 200 פרנהייט.
בניגוד לדעה רווחת, לא ניתן להפוך יין לא כשר לכשר על ידי חימום ויין כשר לא הופך יותר כשר לאחר הבישול.

יחד עם זאת, פיסטור בהחלט הופך את היין לבלתי ראוי עבור טקסים לא יהודיים וכתוצאה מכך רבנים מאשרים שימוש בו בסביבות בו לא יהודיים באים במגע עם היין הכשר, כגון במסעדות, קייטריניג וכדומה.
יין מבושל, לרוב יסומן כיין מבושל.

מי מפקח על היקב בכל ענייני הכשרות?

למען הסדר הטוב וגם כי זה עשוי לעניין מישהו, הרב המפקח על דלתון הוא הרב אלמישלי ממרום הגליל (הרבי המקומי שלנו), רבי מחפוד מבד"ץ יורה דייה (כבוד הרב מבני ברק והוא איתנו מאז שהיקב הוקם), איחוד הקהילות האורתודוקסיות (OU) המוכר היטב ברחבי ארצות הברית וברחבי העולם ולבסוף, רבי מרדכי אונגר ממונסיי, ניו יורק אשר המוסיף לנו אמינות בקרב הקהילות האולטרא אורתודוקסיות, פלח שוק בו שם הרב המפקח לעיתים יותר חשוב מתכולת הבקבוק.

אחרי שיטוט מהיר ברחבי הרשת, לחצו כאן לקריאת ההקדמה הכי טובה שיכולנו למצוא אודות כשרות.